מאת ליאור כרמל, יועץ ארגוני
הקדמה
בראותי את הקורה בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט, אין לי מנוס מהמסקנה כי קיימת חשיבות גדולה שתנועות הנוער בכלל ותנועת הצופים בפרט תאפשר לאוכלוסיה יותר מגוונת להצטרף ולקחת חלק בפעילותה. כבוגר תנועת הצופים אשר חווה את נעוריו בין כותלי שבט הצופים בשכונתו (שבט רכסים בשכונת קרית מנחם בירושלים) והתקדם עד לתפקיד מזכ"ל התנועה, ברור לי עד כמה החברות בתנועה פתחה בפני ובפני חברי מרחבים חדשים לעצמנו, לסביבה, לחברה ולהמשך דרכנו במעבר מנעורים לחיים הבוגרים.
המאמר הנ"ל בא לעורר דיון בקרב הארגונים העוסקים בחינוך הבלתי פורמאלי. הוא נכתב מנקודת מבט ביקורתית ועל כן לא יהיה בהכרח נעים לכל קורא, אך ללא ספק מטרתו הינה להטיב עם העתיד. כל שנכתב בנייר הוא פרי של הניסיון המצטבר של הכותב, פרוטוקולים של דיונים, חומרים אקדמאים וחומרים נוספים.
ברצוני להודות לכל מי שנתן משוב טרם פרסום המאמר (אין במשוב משום הסכמה על הכתוב בהכרח) ובמיוחד לד"ר מירב סדי- מרכזת התוכנית לחינוך בלתי פורמאלי בבית ברל, ד"ר יהודית שר- חוקרת מדעי ההתנהגות במסגרות שונות, ד"ר זאב לרר- מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל – אביב, ד"ר ליאורה גבעון- מרצה בסמינר הקיבוצים, ברק לוזון, ד"ר מיכל לוטן- פסיכולוגית קלינית, ד"ר נועם אבן- היסטוריון, יונת מרטון, זיו דוד- מורה ומחנך בישראל, עלווה דפני- מנהלת מחלקת קהילה בתנועת הצופים וחברים נוספים.
מבוא
אחד הסממנים הבולטים של שבט צופים מוצלח, כמו גם קן של התנועות הכחולות, סניף של בני עקיבא או מעוז של תנועת ביתר, הוא מנגנון חברתי אשר מסוגל לקיים את עצמו לאורך זמן. מנגנון זה הופך את סניף התנועה לארגון חברתי בעל חיות עצמאית, ללא תלות באדם כזה או אחר ו/או קבוצה כזו או אחרת. בנוסף, בסניף מוצלח פעילים מינימום חניכים (לפחות מאה) לצורך ההפעלה, והוא בעל מעמד חברתי בקהילה בה הוא פועל.
החיות של סניף מוצלח נובע ממודלים חברתיים, ארגוניים ותרבותיים קבועים ומפעילות ממוסדת הכוללת: מרכיבי תוכן עיוני ומעשי, מערך ארגוני של בעלי תפקידים, חלוקת תפקידים, תהליכי הכשרות, ליווי מקצועי, שילוב בין בוגרים, בני נוער וילדים, תהליכי מוביליות, מערך של סמלים וטקסים ועוד. כל אלה גורמים לבני הנוער לאמץ את הסניף לביתם השני ולעיתים לראשון. לסניפים השונים כללי משחק קבועים וברורים מאליהם הדומים מאוד בין כל סניפי התנועה- בתנועת הצופים השבטים מאוד דומים, בתנועות הכחולות הקנים דומים וכך הלאה בכל התנועות. כללי המשחק הללו ברורים מאוד לכלל השותפים בפעילות וחניכי הסניף שומרים עליהם לרוב בקנאות רבה.
עוד לפני קום המדינה, מנהיגות כל התנועות עסקו בשאלה מדוע ישנם חניכים שמגיעים לפעילות התנועה, מתמידים, מקבלים אחריות, מאמצים את חוקי המשחק ומסיימים ומגיעים עד לכיתה יב', ולעומתם מספר רב של חניכים אינם מתמידים, מנוכרים ומזלזלים (לכאורה) בפעילות התנועה ולא משתלבים בה? יתרה מזו, מרבית התנועות ניסו לפצח את השאלות מדוע ישנם אזורים בהם החניכים נוהרים לפעילות, מגיעים קבוצות קבוצות לפי כיתות או גילאים וישנם אזורים שלא? מדוע השונות בין האזורים כל כך גדולה ומשמעותית? מדוע ישנם אזורים בהם פעילות התנועות מקרטעת, החניכים לא שורדים לאורך זמן ובעקבות זאת סניפי התנועה נסגרים ונפתחים לסירוגין? ומדוע ישנם סניפים אשר מקיימים פעילות ללא הפסקה במשך עשרות שנים?
בעבר ובהווה היו וישנם ניסיונות ברמות שונות לפתח תוכניות שיביאו לסניפים מוצלחים בכל רחבי הארץ, בעיקר בישובים ושכונות המוגדרים כבעלי אוכלוסיה סוציואקנומית נמוכה. התנועות השקיעו מיליוני שקלים בכ"א ובסבסוד חניכים, אך בכל זאת קיים קושי להטמיע את חוקי המשחק הקיימים בכל האזורים באופן שווה כך שיתפתחו סניפים עצמאיים. היו וישנן יוזמות שהצליחו ומצליחות, אך ההצלחה היא זמנית ובאופן חלקי. שום יוזמה לא הצליחה להביא להמשכיות וקיום עצמאי של סניף לאורך שנים. יתרה מזאת, מנתוני משרד החינוך עולה כי כל תנועות הנוער ומרבית הארגונים המפעילים פעילויות בלתי פורמאלית בישובים אלה, לא מצליחות למשוך חניכים, כך שהתופעה הנ"ל אינה "אקסקלוסיבית" לתנועה כזאת או אחרת ולמתנ"ס כזה או אחר.
כדי להצליח ולהתמודד עם התופעה יש לשאול שאלות ולברר את הסיבות לחוסר ההצלחה. במסמך זה ישנו ניסיון להתמודד ולהציע חשיבה רחבה מנקודות מבט מגוונות על המקרה של תנועת הצופים כמקרה בוחן(“Case Study”) , ממנו ניתן להקיש לכלל תנועות וארגוני הנוער וייתר המערכות הבלתי פורמאליות. יתרה מזאת, כל תנועת נוער יכולה לראות עצמה כ "Case Study" בפני עצמה במאמר הזה או במאמר אחר.
תוכן המסמך
בתחילת המסמך ישנן הגדרות למספר מושגים. בהמשך המסמך מוצג ניתוח חסמי כניסה שונים לתנועת הצופים מנקודות מבט שונות, ולבסוף מספר המלצות ועקרונות לחשיבה אחרת להתמודדות עם הקושי.
