שבט הצופים הקהילתי

מאת: ליאור כרמל                                                                                                                                              יולי 2002

עד לפני מספר שנים, תנועת הצופים, כמו מרבית הארגונים החינוכיים בחברה הישראלית, מיקדה את מטרותיה לאור הערכים הקולקטיביים של החברה. היציאה לנח"ל וההגשמה בחיי שותפות בקיבוץ היו האידיאל אליו חינכה תנועת הצופים, בדומה לשאר תנועות הנוער הציוניות-חלוציות. הבחירה בדרך הגשמה זו הביאה לידי ביטוי את הצטרפות תנועת הצופים לזרם המרכזי של החברה הישראלית.

ארגונים מצליחים בחברה המודרנית הנם ארגונים המתאימים עצמם לכלל השינויים הטכנולוגיים והערכיים המתחוללים בחברה. במהלך שנות ה-80 עברה התנועה הקיבוצית משבר אידיאולוגי וכלכלי עמוק, אשר השפיע על הערכים ונורמות ההתנהגות המקובלות בקיבוצים. הצעירים בקיבוצים עברו להתגורר בעיר ומרבית הקיבוצים החלו תהליך הפרטה. למרות המשבר בקיבוצים, תנועת הצופים המשיכה לחנך לשותפות ולחיים בהלך הרוח הקיבוצי והוציאה גרעינים בעיקר לקיבוצים.

חוסר היכולת של תנועת הצופים להתאים עצמה ערכית לשינויים החברתיים הוביל לכך שהתכנים הערכיים שהציעה התנועה לחניכיה בשכבות הבוגרות היו אנרכיסטים ולא רלוונטיים למציאות המשתנה. החניכים הצביעו ברגליים- במספר רב של שבטים לא התקיימה הדרכה של השכבות הבוגרות וחניכים שלא זכו בתפקיד משמעותי במסגרת השבט פרשו ממנו וחיפשו אלטרנטיבה לתנועה.

בנוסף למשבר הערכי, לקראת סוף שנות ה-90 נקלעה תנועת הצופים למשבר כלכלי עמוק עקב ביטול מעמדה הממלכתי. שני המשברים, הערכי והכלכלי, חברו יחד ויצרו את הצורך לבחינה מחודשת של השאלה "מהו ייעוד התנועה?", או במילים אחרות "עבור מי התנועה קיימת ומדוע היא חשובה לחברה הישראלית, אם בכלל?".

תהליך החשיבה בנוגע לשאלת הייעוד הוביל לניסוח מסמך ערכי חדש שמטרתו להוות את הבסיס לתכנית החינוכית של תנועת הצופים לשכבה הצעירה, הבוגרת ובכלל.

הייעוד החדש החליף את המיקוד הערכי הישן שקרא "להתיישבות לכל גווניה", למיקוד ערכי המעמיד את מרכז העשייה בפיתוח הפרט מחד, תוך פיתוח ערכי מחויבות ואחריות חברתית מאידך.

שינוי ייעוד התנועה הביא במקביל לשני תהליכים סוציולוגיים וארגוניים בתנועה. הראשון- כאשר החינוך לקראת הגשמה לחיים בקיבוץ היה הדומיננטי, תכניות ההדרכה הורדו מלמעלה למטה- מהתנועות המיישבות דרך מחלקת ההדרכה של התנועה להנהגות (מחוזות) ולשבטים. כיום, כאשר התפתחות הפרט עומדת במרכז, תכניות ההדרכה מתחילות מבירור צרכיו ורצונותיו של הפרט, החניך, וממשיכות בהכנת הפעולה על ידי המדריך בהתאם.

התהליך השני החליף בין שתי שאלות מהותיות- מהשאלה "כיצד החיים המשותפים בקיבוץ יראו בסוף השמינית?" לשאלה "כיצד השבט יכול לתרום לחברה ולסביבתו כיום, ואיזו אחריות חברתית חבר תנועה צריך לקחת על עצמו?".

תהליך יישום הייעוד החדש השתלב למעשה בתהליכים החברתיים המתרחשים כיום בחברה הישראלית. ארגונים מהסקטור הציבורי והפרטי החלו לבחון את השאלה כיצד הם יכולים לתרום ולהיות חלק מהקהילה בה הם חיים. משטרת ישראל הקימה את היחידה לשיטור קהילתי, מטרת עמותת "ציונות 2000" היא "עסקים למען הקהילה" ומספר רב של עמותות קמות כדי לענות על צרכים קהילתיים מקומיים.

כדי לשרוד ואף להתרחב ולהתפתח על שבטי תנועת הצופים להיות חלק משמעותי בתוך התהליך הקהילתי.

השבט הקהילתי – מודל

השבט הקהילתי הוא שבט המנהל דיאלוג עם הקהילה בשלושה תחומי פעילות עיקריים:

1. מתן שירותים לקהילה
2. שותפות בעיצוב הערכים הקהילתיים
3. שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה

מתן שירותים לקהילה

כל חניך בתנועת הצופים חילק במהלך חברותו בתנועה סופגניה או תפוח בדבש לחיילים בטרמפיאדות, ביקר בבתי חולים במחלקת ילדים במהלך חג פורים או היה שותף לפעולת שירות (התנדבות) מזדמנת כלשהי. פעולת השירות המזדמנת מעמידה לרוב את ההתנסות החינוכית של החניך נותן השירות כמטרה מרכזית שלה. לעיתים קרובות הפעולה למען החיילים תורמת רק להרגשה הטובה של החניכים ואילו לחיילים היא כמעט ולא תורמת.

מתן שירות לקהילה יעמיד את צרכי הקהילה במרכז ולא את צרכי נותן השירות. שבט הצופים יברר עם גורמים קהילתיים מה יכולה להיות תרומתו הייחודית, לרוב לקהל יעד ספציפי דוגמת ילדים נזקקים, ילדים מהחינוך המיוחד, עולים חדשים, קשישים וכדומה. התשובה כמובן תהיה שונה בין קהילה לקהילה. דוגמא טובה לפעילות של מתן שירות לקהילה הנה הדרכת ילדי צמי"ד בשבטי הצופים. כיום, בקהילות רבות ברחבי הארץ בהן חיים ילדי צמי"ד קיים קושי להפגישם עם ילדים "רגילים" לפעילות חברתית סדירה ושיטתית. בקהילות אלה שבטי הצופים יכולים ומסוגלים לתת שירות מסור, מתמשך וקבוע לאוכלוסייה מיוחדת זו.

בשכונות רבות ברחבי הארץ שבטי הצופים הם אלה המפעילים מועדוניות לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ניתן להניח כי אלמלא האחריות שלקחו השבטים על עצמם לא היו מועדוניות אלו פעילות. בשבטים רבים הוקמו קבוצות של עולים חדשים שאינן פועלות בדרך המקובלת בתנועה, אלא בהתאם לצורכי העולים.

השבט הקהילתי ישאל עצמו ואת הקהילה מהם הצרכים של הקהילה וכיצד השבט יכול לקבל אחריות למילוי צרכים אלו באופן שיטתי, קבוע ומתמשך.

שותפות בעיצוב הערכים הקהילתיים

שבט הצופים הקהילתי הנו חלק מתנועת נוער חינוכית. הנוער יכול ואף צריך להיות שליח של ערכי התנועה ושותף בעיצוב הערכים הקהילתיים בהתאם.

טקסי יום הזיכרון פתוחים לכלל הקהילה, מדוע? חלק מן התשובה הוא צורך השבט להשפיע בעיצוב הערכים הקהילתיים. כל שבט יבחר בהתאם לקהילה בה הוא נמצא נושא לטיפול ויערוך פעילות חינוכית, חברתית וקהילתית בהתאם. השבט יכול לערוך "יום ניקיון" במהלכו ינקו החניכים בעצמם את היישוב, או לחילופין, השבט יכול לקיים "יום ניקיון" במהלכו יצאו כל תושבי היישוב לניקיונות, כאשר השבט הוא שמוביל את הפעילות המשותפת.

לכל שבט ישנה האפשרות להתאמת הפעילות לערכים הקהילתיים אותם הוא רוצה להעלות לסדר היום. לדוגמא, סובלנות בקהילות בהן ישנם גילויי אלימות, שמירה על חיי אדם וחוק בקהילות בהן התרחשו תאונות דרכים רבות, פלורליזם ודמוקרטיה בקהילות משותפות בין יהודים לערבים ועוד.

שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה

כיום שותפים בקהילה מספר רב של ארגונים עסקיים, ציבוריים ורשויות. לכל ארגון נקודות חוזק ונקודות תורפה. שבט הצופים הקהילתי יכול להשתמש בחוזקם של אחרים ולהציע להם להשתמש ביתרונותיו הבולטים. השבט הקהילתי יכול להציע את עזרתו בארגון אירועים ופעילויות לארגונים קהילתיים שכנים. לדוגמא, שבט הצופים יסייע בארגון מועצת תלמידים בבתי הספר היסודיים, ובמקביל יתחשב בית הספר בפעילות השבט כאשר יקבעו מועדי הבחינות ויאפשר לו שימוש בכיתות הלימוד במהלך החורף.

שבט הצופים הקהילתי יקיים שיתופי פעולה מעמדת כוח. שיתוף הפעולה יענה על הצרכים של מזמיני הפעילות ויתחשב בצרכים של השבט.

דוגמא נוספת גלומה בתופעה שהתגלתה לאחרונה, ההולכת וגדלה, בה מורים ומנהלי בתי ספר יוצרים קשר עם מדריכים צעירים מתנועת הצופים מתוך כוונה לסייע במשותף לתלמידים ספציפיים. המורים מבינים את כוח ההשפעה שיש למדריך הצעיר על תלמיד בגיל בית הספר היסודי, היכול לסייע למורה בתחומים רבים הקשורים לתלמיד. יותך מכך, חניכי התנועה בגיל בית הספר היסודי חושפים את מצוקותיהם האישיות בפני המדריך הצעיר ושיתוף המורה בבעיות החניך בהתאם (מבלי לפגוע בזכויות הילד) יכול לסייע לתלמיד בבית הספר.

שבט הצופים יכול להציע לרשויות המקומיות לערוך פעילות העונה על צרכי הרשות ובמקביל, הרשות תתמוך בפעילות העונה על צרכי השבט.

בכל קהילה ויישוב שיתופי הפעולה יהיו שונים ומגוונים בהתאם לצרכי תושבי הקהילה, שבט הצופים, מוסדות הקהילה והרשות המקומית.

התהליך החינוכי לשכבות הבוגרות בשבט הקהילתי

כאמור, אם בעבר תכניות ההדרכה היו מונחות ממחלקת ההדרכה של התנועה לשבטים, כיום תפקיד מחלקת ההדרכה לשאול שאלות, לבחון את תפקיד החניכים בשבט הקהילתי ולברר עם כל שבט מהם צרכי ההדרכה המתאימים לו.

החינוך לעשייה קהילתית הוא המהות, אך כיוון העשייה הקהילתית שונה משבט לשבט ומקהילה לקהילה. מספר הפעילויות של השכבה הבוגרת בקהילה ומספר בעלי התפקידים המופקדים על שמירת קשר עם הקהילה הם האינדיקציה לתכנית הדרכה אפקטיבית.

השליחות התנועתית

אם כך, נשאלת השאלה "מהי השליחות החברתית של תנועת הצופים כאשר כל השבטים הופכים להיות קהילתיים?". התשובה היא שבוגרי התנועה יקבלו אחריות חברתית על קהילות נוספות מעבר למקום מגוריהם.

למרות מספרם ההולך וגדל של שבטי תנועת הצופים המוקמים כל שנה ברחבי הארץ, מספר הישובים הזקוקים לשבט צופים נותן שירותים ומעצב ערכים קהילתיים הוא גדול מאוד ורוב בוגרי התנועה יכולים, לכן, לממש הלכה למעשה את השליחות החברתית של תנועת הצופים.

השבט הקהילתי יהיה מעורב ודומיננטי בקהילה. תושבי הקהילה, מוסדות ציבור וארגונים פרטיים יראו בשבט הצופים מוסד משמעותי, ייחודי וחשוב לחיי הקהילה. סביר להניח כי שבט צופים אשר יעניק שירות לקהילה, יהיה שותף בעיצוב הערכים הקהילתיים וישתף פעולה עם מספר רב של ארגונים, יזכה לתמיכה ציבורית נרחבת ולמשאבים בהתאם.